פעילותנו ממחישה את האמונה שלנו ברוח האדם

הברונית אריאן דה רוטשילד

מה חדש
30 יוני, 2020

סקר מיוחד שערכה קרן אדמונד דה רוטשילד קובע: כחמישית מהסטודנטים בישראל עלולים לנשור מהלימודים בעקבות משבר הקורונה

קרן אדמונד דה רוטשילד שתרמה בעשור האחרון כמיליארד ש”ח לחברה הישראלית, בדגש על צמצום פערים באמצעות הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריות החברתיות במדינה, מתריעה כי ע”פ סקר מיוחד שערכה השבוע, כחמישית מכלל הסטודנטים בישראל שוקלים להפסיק את לימודיהם ולנשור בטרם השלמת התואר האקדמי, בעקבות משבר הקורונה.

מיקי קליגר, סגן יו”ר מועצת הנגידים של קרן אדמונד דה רוטשילד, מציין כי סכנת הנשירה גבוהה במיוחד בקרב סטודנטים בפריפריה החברתית של ישראל. “בשנים האחרונות הייתה לנו הזכות להנגיש את ההשכלה הגבוהה ולעודד מנהיגות ומצויינות בקרב  יותר מ- 40,000 סטודנטים ומשתתפים – רובם מהפריפריות הסוציו-אקונומיות של ישראל. על סמך ניסיוננו זה, אנו קובעים בדאגה כי אם האוניברסיטאות והמכללות לא יתאימו עצמן למצב החדש שנוצר באקדמיה לנוכח הקורונה, לא רק הסטודנטים שינשרו ייפגעו – אלא תחול נסיגה חמורה באפשרות למנף את ההשכלה הגבוהה בישראל להגברת המוביליות החברתית בפריפריות ולצמצום פערים ושסעים בין המגזרים במדינה”.

בסקר שנערך השבוע בקרב מדגם מייצג של 525 סטודנטים, באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, נמצא עוד, כי 55% מהסטודנטים בישראל מדווחים שהמוסד האקדמי שבו הם לומדים  אינו מקל עליהם. 87% מהסטודנטים השיבו כי הם מעדיפים לקבל באקדמיה הכשרה מעשית יותר לשוק העבודה. כרבע מהם אף שוקלים להחליף את מקצוע הלימוד למקצוע יותר מעשי. קרוב למחצית מהסטודנטים מדווחים כי הלמידה מרחוק דווקא מקשה עליהם להמשיך בלימודים, בעוד שרק כרבע מהסטודנטים מציינים כי הלמידה מרחוק מקלה עליהם להמשיך וללמוד. במתקשים ללמוד מהבית שכיחות גבוהה לסטודנטים בפריפריות החברתיות: עולים, חרדים וערבים. עם זאת, יצויין כי סטודנטיות חרדיות ציינו כי הלמידה מרחוק דווקא מקלה עליהן להתמיד בלימודים גם בתקופה זאת.

אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה בקרן אדמונד דה רוטשילד, מציין כי הסקר נועד להציב מראה ולשקף לראשי המוסדות להשכלה גבוהה את המצב בנקודת הזמן הזו לנוכח השלכות הקורונה. “חשוב לנו לנתח את הנתונים ולהגדיר תוצאות ברות מדידה בכדי לייצר שינוי מוכח בחוסנה של החברה הישראלית – שנמדדת כמובן דווקא בחוזקן של החוליות היותר חלשות בשרשרת. משבר הקורונה מציב לחברה ולאקדמיה הישראלית אתגרים מוחשיים מאוד והזדמנויות ולכן חשוב מאוד להיערך כבר עכשיו ועוד בטרם מתחילה שנת הלימודים האקדמית הבאה ולהתמודד עם האתגרים הפרקטיים ביותר שמציבה הקורונה לאקדמיה, לבחון את ההזדמנויות ואת הדרכים להגברת מיצוי ההשכלה הגבוהה בקרב אוכלוסיות פריפריה, ולסייע בתרגום ההשכלה הגבוהה לתעסוקה הולמת.”

קרן אדמונד דה רוטשילד חשפה את ממצאי הסקר במסגרת כינוס זום שאירחה הבוקר ועסק בהשפעותיו של משבר הקורונה על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל.  הכנס התבצע במעמד השר להשכלה גבוהה, ח”כ זאב אלקין, ראש הות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ, דיקני סטודנטים ונציגי סטודנטים, ראשי ארגונים חברתיים, חוקרים ומאות מומחים ואנשי מקצוע רלוונטיים.

בדברי ברכתו במפגש הזום אמר שר ההשכלה הגבוהה, ח”כ זאב אלקין, כי “אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהמשבר יעבור על מנת להעריך את השפעותיו. משבר הקורונה מזמן לנו אתגרים רבים והזדמנויות. הראשונים להיפגע מהמשבר הכלכלי שמדינת ישראל נמצאת בו הם הפריפריה החברתית והגאוגרפית בכלל, והסטודנטים בפריפריה בפרט. עלינו לעשות הכל על מנת שהמשבר הזה לא יפגע באותם סטודנטים המעוניינים בהשכלה גבוהה. עם זאת, המשבר מביא איתו הזדמנות כבירה – התפתחות הלמידה הדיגיטלית תוכל לאפשר ללמוד ולסיים את התואר מבלי להגיע פיזית לקמפוס. דבר שיאפשר לסטודנט מהפריפריה לרכוש השכלה גבוהה מבלי לשלם שכ”ד בעיר אחרת, אף בקנה מידה בינלאומי. לגור בפריפריה וללמוד בהרווארד. זו הזדמנות מדהימה וחייבים לקחת אותה בחשבון, כמו גם התפתחות הפוכה שסטודנטים מישראל ירוצו ללמוד מרחוק באוניברסיטאות בחו”ל”.

יו”ר הות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ אמרה כי: “עוד אין וודאות ברורה לגבי איך תראה המערכת האקדמית בשנים הקרובות, אך דבר אחד ברור והוא שבזכות הקורונה הואץ תהליך מהפכת המוביליות האקדמית. התקופה האחרונה הוכיחה לכולם שניתן להעביר את הלמידה כולה לפלטפורמה דיגיטלית. היכולת להיחשף לידע נרחב, חוצה כעת את כל הגבולות הפיזיים והתרבותיים. המשמעות היא עמוקה מאד והיא ללא ספק הולכת לשנות את מבנה המוסדות האקדמיים במהותם. בעקבות זאת, כל שכבות האוכלוסייה יכולות להגיע לעולם האקדמיה. החרדים לדוגמה, שנמנע מהם ללמוד בשל הפרדה מגדרית, יוכלו לבחור ללמוד מהבית”.

 

פרופ’ ארנון בנטור, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון קבע בדיון כי “הקורונה היא רעידת אדמה. מצד אחד אנו מחויבים לטפל בנזקים מידיים הברורים לכולנו אך בו בזמן הקורונה מכריחה אותנו לפעול בתהליך שהתבשל שנים רבות והוא שינוי פרדיגמה בחינוך, במיוחד באקדמיה. ההבנה הרווחת היא שעלינו לשנות את המיקוד בהשכלה הגבוהה על הקניית ידע, המשתנה כל הזמן והופך לפחות רלוונטי כל כמה שנים, אל מיקוד של הקניית כישורים במאה 21”.

קליגר ובוך הביעו תקווה שהמפגש הווירטואלי יעורר חשיבה “מחוץ לקופסא”, שתבטיח את ההתאמות המתחייבות לנוכח השלכות הקורונה גם במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בדגש על הגברת האפקטיביות שלה לצמצום פערים בחברה הישראלית.

לממצאי סקר גיאוקרטוגרפיה המלאים