מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה כינס את בכירי האקדמיה בישראל, נציגי משרד האוצר ומעסיקים לדון בתפקיד האקדמיה בזמן מלחמה
פרופ׳ יוסי מקורי, יו״ר ות״ת: ״עם תחילת המלחמה הבנו שאנו פותחים שנה אקדמית ללא 20% מהסטודנטים ופעלנו במיידי לניהול המשבר. לצד הידע והמחקר, על האקדמיה לשנות תפיסה ולהקנות מיומנויות רלוונטיות וחדשניות.״
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר: ״התעשייה שלנו תלויה במידה רבה ביכולות של האקדמיה ליצור את החוקרים המצוינים ביותר ולחברם לעולם התעסוקה״.
אילאיל אמיר כסיף, מנהלת מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה: ״בעת משברים, צעירים הם האוכלוסייה שנפגעת בצורה החזקה ביותר ולטווח הארוך ביותר. הסיוע לצעירים וצמצום נזקי המלחמה באמצעות הכנתם לשוק העבודה, היא המחויבות המוסרית שלנו״
שי שידלוב, מנכ״ל התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית: "100 מיליון ש״ח בלבד עבור החיבור בין השכלה לתעסוקה, שתסייע לסטודנטים שנפגעים היום, זאת טיפה בים שאינה מספקת בהתמודדות מול המשבר שאנו עומדים בפניו"
עם סיומה של שנת הלימודים האקדמית, שהתקיימה בצל אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה הנמשכת, ולקראת תחילתה של שנה חדשה, קיים מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה כנס מיוחד תחת הכותרת ״אקדמיה שעובדת – עכשיו יותר מתמיד״. במסגרת הכנס, דנו נשיאי האוניברסיטאות, סטודנטים במילואים, אנשי הועדה לתכון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה ואנשי משרד האוצר בשאלות קריטיות כגון: כיצד יש להכשיר סטודנטים לעתיד בלתי צפוי? איך מטמיעים תעסוקתיות באקדמיה? ומה תפקידה של האקדמיה בשיקום הכלכלי של המדינה אחרי המלחמה?
אלי בוך, מנהל פילנתרופיה, קרן אדמונד דה רוטשילד פתח את הכנס בדבריו: ״המחויבות וערכי הרעות שמפגין הדור הצעיר, הם חלק מהאור בתוך החושך הגדול שאנו נמצאים בו. המכנה המשותף של כל משתתפי הכנס הוא שלכולנו הזכות לעבוד עם הצעירים המרשימים האלו ועם הזכות הזו יש גם מחויבות להשתפר למענם. לאקדמיה תפקיד חשוב בבניית התעסוקתיות של אותם הצעירים, לצד האתגרים הרבים, מתוך ההבנה כי החיבור בן השכלה גבוהה לתעסוקה הוא חלק משמעותי באחריות של האקדמיה.״
אילאיל אמיר כסיף, מנהלת מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה הוסיפה בפתיחת הכנס כי: ״מחקרים בינלאומיים המתייחסים למשברים, מראים שצעירים הם האוכלוסייה שנפגעת בצורה החזקה ביותר ולטווח הארוך ביותר. לפיכך, בימים אלו של מלחמה, משבר כלכלי ומשבר חברתי, פועל מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה לקידום שינויים בליבת תוכנית הלימודים במוסדות ופיתוח רלוונטיות של האקדמיה עבור 99.5% מהסטודנטים שמשתלבים בשוק העבודה ולא במחקר. המרכז פועל בשלושה כיווני פעולה אסטרטגיים: הובלת פיילוטים ותשתיות בשטח ובמוסדות; ביסוס סטנדרט של מקצועיות דרך הובלת פורומים מקצועיים לאנשי סגל והכשרות המקנות להם ידע וכלים קונקרטיים; ולבסוף פיתוח ואיגום ידע ונתונים על מנת לקדם מדיניות בתחום. אנו מאמינים כי הטמעת תעסוקתיות באקדמיה והכנה מיטבית לעולם התעסוקה, שתסייע לצעירים בצמצום נזקי המלחמה, הוא המחויבות המוסרית שלנו ושל האקדמיה כמערכת ציבורית.״
הפאנל הראשון בכנס הוקדש לנשיאי האקדמיות שבחזית הלחימה, שהדגישו את התפקיד המהותי של האקדמיה בשיקום הסביבתי והחברתי:
פרופ׳ אליעזר שלו, נשיא המכללה האקדמית תל-חי בצפון ציין: ״כולנו כאזרחים עברנו את הטראומה, 70% מהסגל שלנו עדיין בחרדות וחלק גדול מהתושבים בצפון משרתים במילואים או מפונים מבתיהם. זוהי תקופה מאוד קשה לסטודנטים שחווים חוסר וודאות מתמשכת, לכן לצד התמיכה הרגשית והמערכתית, יש להשקיע בתעסוקתיות של הסטודנטים למען ביטחונם העתידי בצפון ולהוות מנוע לפיתוח אזורי בעת הזו. המכללה האקדמית תל-חי משקיעה משאבים רבים בהקמת מתקנים למעבדות מחקר באזורים בטוחים יותר, בקורסים רוחביים שיקנו לסטודנטים מיומנויות לעתיד תעסוקתי ופועלים להחזיר את ההוראה הפרונטלית במהרה, בשל החשיבות העצומה לחיבור הפיזי״.
פרופ׳ ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר בדרום הוסיף כי: ״החשיבות לחיבור השכלה גבוהה ותעסוקה מהווה עבורנו תמריץ אזורי של תקומה, אין עוד מוקד שיכול למשוך כל כך הרבה צעירים לעבוד ולהתנדב כעת בנגב המערבי ויש להיערך לכך. החל מסמסטר הבא, יוכנס לתוכנית הלימודים קורס חובה אודות הקשיים והאתגרים האזוריים, לצד פיתוח תוכניות חדשות למעורבות חברתית ופעילות התנדבותית. בימים אלו, למכללה האקדמית ספיר תפקיד משמעותי בקידום מיומנויות לעתידם של הצעירים שיובילו אותנו לצמיחה אזורית״.
גם פרופ׳ יוסי מקורי, יו״ר הות״ת, המועצה להשכלה גבוהה התייחס בדבריו למיומנויות הנדרשות : ״עם תחילת המלחמה הבנו שאנו פותחים שנה בלי 20% מהסטודנטים. היינו הראשונים לזהות את הבעיות שעלולות להתעורר והקשיים איתם נתמודד. פעלנו במיידי לניהול המשבר הן במוסדות בארץ והן במוסדות מחוץ לארץ.״ עוד הוסיף כי: ״לצד הידע והמחקר, על האקדמיה לשנות תפיסה ולהקנות מיומנויות רלוונטיות וחדשניות, כגון לימוד בקבוצות קטנות, שימוש במתודולוגיות דיגיטליות וכלי AI.״
בחלק השני של הכנס, התייחס כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבית, משרד האוצר להיבטים הכלכליים של המשבר: ״בעקבות המלחמה, כספים רבים יופנו בשנים הקרובות לתקציב הביטחון ותקציב הריבית. מעבר לעלות הישירה של המלחמה, שמוערכת בכ-200 מיליארד שקל, יתווספו עלויות ביטחון משמעותיות לבסיס התקציב. מעבר לכך, הגידול בגירעון ובחוב מביאים להגדלת התשלומים על ריבית, כשאלו שווים שנתית כמעט לתקציב ההשכלה הגבוהה כולו״. עוד הוסיף בהקשר של תפקיד האקדמיה כי: ״ככלכלנים, אנו מאמינים בתמריצים לעידוד תעסוקתיות באקדמיה וצמצום פערים בפריון ובתוצר בישראל לעומת העולם, על ידי שינוי מבנה תקצוב המערכת. כך לדוגמה, יש ״למסחר״ את הידע שיוצא מהאקדמיה, מה שיהווה תמריץ בסיסי גם לחוקרים וגם למוסדות. בנוסף, יש לתגמל את הסגל האקדמי על מצוינות בהוראה ולא רק מצוינות במחקר, כדי לעודד אותם להעניק לסטודנטים את הכלים הטובים ביותר להצלחה, שכן התעשייה שלנו תלויה במידה רבה ביכולות של האקדמיה ליצור את החוקרים המצוינים ביותר ולחברם לעולם התעסוקה״.
שי שידלוב, מנכ״ל התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית הוסיף בנושא וציין: "ות״ת משקיעה חצי מיליארד ש״ח בחקר קיימות ועוד תקציבי עתק עבור נושאי מחקר שונים. במבט על האיזון בין מחקר להוראה, 100 מיליון ש״ח בלבד עבור החיבור בין השכלה לתעסוקה, שתסייע לסטודנטים שנפגעים היום, זאת טיפה בים שאינה מספקת בהתמודדות מול המשבר שאנו עומדים בפניו".
קרן אדמונד דה רוטשילד, תרמה בעשור האחרון למעלה ממיליארד ש"ח לצמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית – בעיקר באמצעות עידוד ההשכלה הגבוהה. מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה הינו גוף מקצועי בעל ראייה הוליסטית ואסטרטגית, המבסס גשר בין השכלה גבוהה לבין עולם התעסוקה המשתנה, במטרה להגדיל את שיעור הצעירים בעלי ההשכלה גבוהה, בדגש על אוכלוסיות מגוונות, המצליחים להשתלב במסלול קריירה ההולם את השכלתם, כישוריהם ושאיפותיהם למוביליות חברתית ולפיתוח אישי.
היום יותר מתמיד מבקשים במרכז לחבר בין עולם ההשכלה הגבוהה לעולם התעסוקה המעשי, לדאוג שליבת האקדמיה תכיר לעומק את העולם שמחוץ לה ואת צרכיו, קל וחומר בתקופה שבה סטודנטים רבים נקראים למילואים ונאלצים להתמודד עם שגרה חדשה ותובענית.